שיקום ושימור שיער

לא. נשירה של שערות בפני עצמה אינה בהכרח סימן להתקרחות. מה שחשוב הוא אם יש התדרדרות: הידקקות, מזעור של השערה או שינוי בצפיפות. את זה בודקים באבחון.

באבחון בקליניקה, שכולל בדיקה על ידי יועץ טריקולוגי ובדיקה טריכוסקופית, שבה רואים את השיער והקרקפת בהגדלה. במקרים שאינם חד-משמעיים, ההחלטה תלויה במצב, בפוטנציאל ובציפיות.

כשיש זקיקים חיים שמייצרים שיער שהפך דק וממוזער, ניתן לבחון אפשרות לשיקום ולשיפור האיכות והעובי של השיער הקיים. אם לא נעריך שיש פוטנציאל סביר לשיפור, לא נמליץ להתחיל תהליך.

בדרך כלל סביב חודש 4, וחלק משמעותי מהשינוי הנראה לעין מתרחש בדרך כלל בין חודשים 4 ל-6. הקצב משתנה מאדם לאדם.

שלב השיקום האינטנסיבי נמשך בדרך כלל כ-6 עד 8 חודשים, עם טיפולים בדרך כלל בערך פעם בחודש. אחריו עוברים לשימור לטווח ארוך.

באזור שאין בו זקיקים פעילים, שיקום אינו תחליף להשתלת שיער. במקרה גבולי ההחלטה תלויה במצב, בפוטנציאל ובציפיות. עוד על השתלת שיער בישראל.

אצל נשים, לבירור חוסרים ולהיבטים הורמונליים יכולה להיות משמעות מיוחדת, והבירור עשוי להיות שונה מזה של גברים. גם כאן מתחילים באבחון. עוד על נשירה ודלילות אצל נשים.

עוברים לשימור לטווח ארוך, שיכול לכלול המשך טיפול תרופתי לפי החלטת הרופא, וטיפול תחזוקה בקליניקה, בדרך כלל iPRF, בערך אחת לארבעה חודשים, לפי ההתאמה האישית.

לפי מדיניות הקליניקה, שיקום יכול להתבצע החל מגיל 16, בהתאם להתאמה. טיפול תרופתי ניתן החל מגיל 18, ובהחלטת רופא.